מיתוסים של קונספירציה

לפי המיתוסים של ימי-הביניים, היהודים הם בעלי הברית של השטן במסגרת קנוניה נגד הנצרות. החל מסוף המאה ה-18 לבש המיתוס הזה צורה חילונית יותר והפך לחלק מן התעמולה האנטי-ליברלית והאנטי-מהפכנית. המיתוס החדש טען שהיהודים תמיד שאפו לשלוט בעולם בסיוע הליברליזם והדמוקרטיה, תוך שהם מחבלים במונרכיה ובכנסייה. בעקבות המהפכה הרוסית של 1917 הפכו פנטזיות כאלה של קנוניה יהודית למקובלות יותר. התעמולה האנטי-מהפכנית הסבירה את ההשתלטות הבולשביקית ברוסיה בקיומה של יהדות בינלאומית חזקה שהיא הכוח האמיתי מאחורי המהפכה. ה"יודו-בולשביזם" הפך עד מהרה לסיסמה קליטה שתיארה את הקומוניזם ככלי בידי היהודים.

אחד המיתוסים הקונספירטיביים המשפיעים ביותר, ה"פרוטוקולים של זקני ציון", פורסם במקור ברוסיה הצאריסטית. ה"פרוטוקולים" תיארו את היהודים כקושרים נגד המדינה במסגרת תוכנית סודית להשתלט על העולם.

ה"פרוטוקולים" הגיעו למערב אירופה ולארה"ב בידי מהגרים רוסיים שיצאו משם בעקבות המהפכה של 1917. ה"פרוטוקולים" מורכבים מטקסטים שאינם קשורים ליהודים, שכבר ב-1921 הוכח שהם מזויפים. הדבר לא מנע מן הנאצים לעשות בהם שימוש בתעמולה שלהם; אנטישמים בני-זמננו, במזרח-התיכון במיוחד, ממשיכים להזכיר את החוברת הזו כהוכחה לקיומה של קנוניה יהודית עולמית.

"לא משנה מאיזה יהודי מסוים באים הגילויים האלה, מה שחשוב שהוא האופן המפחיד בו הם חושפים את המהות ואת הפעולה של היהודים", כתב אדולף היטלר ב"מיין קמפף".