גירוש היהודים
צופר האוניה נשמע ב- 26 בנובמבר 1942 כשה-SS Donau הפליגה, עם 532 יהודים על סיפונה, מרציף "קו אמריקה" שבנמל אוסלו. היהודים נעצרו על-ידי שוטרים נורווגים ואנשי אס.אס. נורווגים לפי פקודה של שלטונות הכיבוש הגרמנים. ה-SS Donau הגיעה לנמל שטטין כעבור שלושה ימים, וכל הנוסעים המשיכו את מסעם ברכבת. ב-1 בדצמבר הגיעו היהודים הנורווגיים ליעדם הסופי, מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. גברים, נשים וטף שנמצאו בלתי כשירים לעבודה - 246 איש בסך הכל - נרצחו באותו יום. רק תשעה מנוסעי ה-SS Donau שרדו את המלחמה. בסך הכל, שרדו רק 34 מתוך 772 היהודים שגורשו מנורווגיה על הספינות Donau, Monte Rosa ו- Gotenland.
פרק אפל בהיסטוריה
גירוש היהודים הוא אחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של נורווגיה ושל אירופה. בשואה רצחו הנאצים כ-6 מיליון יהודים. סלאבים, צוענים, נכים, הומוסקסואלים, עדי יהוה, קומוניסטים ובני קבוצות נוספות נרדפו גם הם, ולעתים גם נרצחו באופן קיבוצי, משום שנחשבו לאויבי "קהילת העם" הגרמני.
התערוכה במרכז HL
התערוכה הקבועה במרכז לחקר השואה והמיעוטים הדתיים חושפת את השורשים האידאולוגיים של השואה, תוך הדגשת ההיסטוריה של הגזענות והאנטישמיות. היא גם בוחנת את עליית גרמניה הנאצית ואת מדיניות האפליה וההשמדה שנקטה מדינה זו במהלך מלחמת העולם השנייה. התערוכה מתמקדת בגורלם המר של יהודי נורווגיה דרך סיפורי הקורבנות ותיעוד האופן בו הנורווגים השתתפו בסטיגמטיזציה וברדיפה של האזרחים היהודים. הקורבנות הנורווגים של השואה מונצחים בחדר נפרד לקראת סוף התערוכה.
התמודדות עם העבר
משך תקופה ארוכה, ההיסטוריה של יהודי נורווגיה במלחמת העולם השנייה נותרה עלומה במדינה זו. רק בשנות התשעים זכה היבט זה של הכיבוש הנאצי בנורווגיה לתשומת הלב הציבורית. ב- 1999 חוקק הפרלמנט הנורווגי חוק לפיצוי יהודי המדינה בגין הפסדים כספיים שנגרמו להם במהלך מלחמת העולם השנייה. הקמת המרכז לחקר השואה והמיעוטים הדתיים, כמו גם תערוכת השואה, הפכו לחלק מן ההסדר עם המיעוט היהודי בנורווגיה.
SS Donau הספינה
הספינה SS Donau, שהיתה בעלת טונאז' רשום של 9035, נבנתה במספנות Deutsche Schiff- und Maschinenbau בהמבורג בשנת 1929 והיתה בבעלות חברת הספנות הגרמנית Nord-Deutscher Lloyd. הספינה תוכננה במקור לצרכים אזרחיים, אולם עם פרוץ המלחמה הופקעה על-ידי חיל הים הגרמני והותקנו עליה תותחי נ"מ ומטעני עומק. לאחר הפלישה לנורווגיה, הספינה שימשה תחילה להעברת אספקה לצבא הגרמני בנורווגיה ולהעברת חיילים גרמנים מנורווגיה לחזית המזרח.
הטבעה במי הפיורד של אוסלו
במהלך הכיבוש הנאצי, הספינה SS Donau נודעה ברבים כ"ספינת העבדים", שכן שימשה להעברת שבויי מלחמה רוסיים לנורווגיה ואסירים נורווגיים, כולל סטודנטים וקצינים, לגרמניה ולפולין הכבושה. ה-SS Donau גם נשאה על סיפונה מלחים נורווגים שנלקחו בשבי על-ידי ספינות מלחמה גרמניות במאי 1941. הספינה טבעה ב-17 בינואר 1945 בפיורד של אוסלו בעקבות פעולת חבלה שביצעו שני חברי המחתרת הנורווגית, מקס מאנוס ורוי נילסן. שרידי האניה נמשו מן הים ב-1952 ונמכרו כגרוטאות בברמן.