< חזרה למאמרים

הרפובליקה של ויימאר (1919-1933) הייתה המשטר הדמוקרטי האמיתי הראשון בגרמניה. הרפובליקה נוסדה בעקבות תבוסה צבאית, השפלה לאומית ומהפכה. היא יצרה בסיס לפלורליזם פוליטי ותרבותי, אך גם לחרדה וקונפליקטים. למוסדות הדמוקרטיים היתה אחיזה חלשה באוכלוסייה; זוועות מלחמת העולם הראשונה, בשילוב עם השסעים החברתיים והפוליטיים, הביאו לרדיקליזציה פוליטית.

ה-NSDAP (מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית) נוסדה ב-1920 כמפלגה גזענית ואנטישמית המתנגדת לרפובליקה של ויימאר וליחס שקבלה גרמניה בחוזה וורסאי. אדולף היטלר הנהיג את המפלגה לפי דגם של מפלגה פשיסטית שבראשה עומד פיהרר (מנהיג). לאחר הפיכת הנפל של 1923 במינכן נאסרה פעילות המפלגה הנאצית לתקופה קצרה. ואולם היטלר ושותפיו היו נחושים לבנות מחדש את המפלגה הנאצית, להפכה למפלגת המונים ולהשיג השפעה פוליטית באמצעות השתתפות בבחירות הכלליות. לאחר מינויו לקנצלר ב-1933, היטלר ארגן מחדש את המדינה הגרמנית לפי עיקרון הפיהרר, תוך ביטול השיטה הפרלמנטרית והמוסדות הדמוקרטיים.