< חזרה למאמרים

לסיווג הגזעי המודרני יש שורשים בתורת הגנטיקה, ומקורה של זו בהכרה המחודשת שקיבלו חוקי התורשה של גרגור מנדל ב-1900. עיקרון התורשה הוחל בסופו של דבר על בני אדם, וכך נולדה ההיגיינה הגזעית או תורת השבחת הגזע השלילית.

חוקרי הגזע ראו את האוכלוסייה הכללית כישות ביולוגית. הם הזהירו מפני השחתת הגנים האנושיים על-ידי מתן היתר לפרטים "נחותים" להתרבות, והמליצו על עיקורם. בה בעת הם קראו ליצירת תנאים שיקלו על פרטים "ראויים" להתרבות. חוקרי הגזע ראו את עירוב הגזעים ואת הגעתם של "גזעים זרים" כאיום על בריאות הציבור והתרבות הלאומית. הצילומים ברקע נלקחו מן הספר המשפיע באותה עת של האנס פ.ק. גינתר על השבחת הגזע הנאצית: Kleine Rassenkunde des deutschen Volkes (פורסם במספר מהדורות החל מ- 1928).